כשפחד וכאב נפגשים

לצערנו או לשמחתנו (השאלה את מי שואלים) המוות  הוא חלק  מהחיים  אך  לפעמים  נסיבות המוות מותירים  בנו רגשות לא מאוזנים  היכולים  לגרום לנו לחוסר  איזון  ולסימפטומים. כאשר הגיעה  אליי המטופלת  הזו  וסיפרה  לי  שהיא  סובלת  מכאבי  ברכיים  וכאבים  ראש  עורפיים (אוקסיפיטליים) ישר שאלתי אותה האם סובלת מפחדים, לאחר השאלה הזו סיפרה לי על חוויה מגיל מוקדם, כאשר  הייתה בגיל העשרה  איבדה  חבר  בתאונת  דרכים,  מאז פוחד בכבישים, כשמתקרב יום השנה היא עונה לטלפונים  בצורה חשדנית  ולפעמים אפילו  מתעוררת  בבהלה מחלום  על  התאונה. היה  ברור לי  שטיפול  בברך  לא  יניב תוצאה לטווח  ארוך  ולכן  התחלנו בטיפולים משולבים של שיאצו ודיקור, השיאצו עזר  לנו  להיפתח רגשית  ולעבד  את  רגשותיה והדיקור כטיפול תומך

הביטחון  על  הכביש  השתפר, הפחדים סביב יום  השנה  התמעטו  אך  הכאב  נשאר, התחלנו עבודה  לשחרור רגשות  באמצעות כתיבה,  הליכה, מדיטציה  ותרגילי  נשימה. בתחילה הייתה מציינת שבכל  פעם שישבה  לכתוב  התחילה  לדמוע, בכל  פעם  שניסת  לעשות  מדיטציה  או תרגילי נשימה היה קושי בריכוז ורגשות  מציפים  אך לאחר זמן מה אמרה לי שהרגישה השבוע שהרגשות "נצבעים  בצבע  אחר" כששאלתי  אותה  למה  הכונה  אמרה: "העצב כבר לא אפור והפחד לא שחור, אני עצובה  אבל  מחייכת ופוחדת  אבל  אמיצה" אחרי המשפט הזה הרגשתי שאת החלק  המסובך יותר עברנו, ובאמת  כך היה. באותו השבוע לא היו כאבי  ברכיים  חזקים וכאב הראש  לא  הגיע, המשכנו  בעבודה  בקליניקה  ובבית  וגם  כאשר ריווחנו  את  הטיפולים העבודה האישית המשיכה, אז נכון שאנו נפגשים  כיום  מידי פעם אבל תלונות הברכיים והראש לא חוזרות

עם כל רגש אני ממליץ להתמודד, זה נכון שלפעמים ניראה לנו שקל יותר לקחת הכל לדחוף את זה איפשהו ולא לפתוח אף פעם, אבל לפעולה זו יש  השלכות -  אם לא לטווח הקצר  אז  לטווח הארוך, רגש לא פתור יכול לגרום  לכאבים, מחלות, בעיות רגשיות  ועוד, אז במקום  לקבור את הרגשות  הציפו אותן, דברו  עליהן עם מישהו או עם  עצמכם  נישמו  עמוק  עצמו  עיניים  ותתנו להכל להציף- אתם תרגישו הרבה יותר טוב